הבקשה היא לתייג נשים יפות.
מי היא אישה יפה?
מדובר בעניין של טעם ושל תקופה, תקופה על רצף ההיסטורי ותקופה של שלב בחיים.
תייגתי נשים מתקופות שונות בחיים שלי, שהן יפות מבפנים ומבחוץ, כי בעניי אין דבר כזה יופי חיצוני, ללא יופי פנימי. יופי הפנימי מקרין החוצה, רואים אותו מיד והוא זה שעושה אותנו יפות באמת. נשים שנוח לי איתן ונשים שהשפיעו עליי לטובה באופן החשיבה וההתנהגות שלהן בלי שידעו על כך וזה הזמן שלי להודות להן.
תעשיית הפרסום הרגילה אותנו לחשוב שיופי נעורים והרזון זה האידיאל, דעתי היא שחוכמת חיים בשילוב עם יופי פנימי וטיפוח חיצוני זהו יופי אדיר ועוצמתי שאין כמוהו.
אומרים "את יפה כשנוח לך", אני משנה את המשפט ואומרת "את יפה כשטוב לך".
בחרתי בתמונה שלי מטקס סיום תואר השני בכלכלה, כאשר התואר הזה לא היה קל לי, אבל עמדתי באתגר ואף יותר מזה. הייתי בהריון מתקדם עם ילד הבכור שלי וטיפשת הריון התחילה להשתלט עליי במלוא העוצמה ממש בתקופה המבחנים של סוף התואר, אמרתי לעצמי שאני מסיימת את התואר הזה ולא משנה מה. התמלאתי בנחישות ואנרגיה לא מהעולם הזה, אספתי את כל חבריי הקרובים לספסל הלימודים כדי ללמוד למבחנים יחד ולא ויתרתי לאף אחד וגם לא לעצמי. שכרי לא איחר להגיע כאשר עברתי אחד המבחנים הקשים בציון טוב עד מצויין, אבל השכר האמיתי היה כאשר חברים התחילו לצלצל ובפרט אני זוכרת את השיחה עם חברנו הטוב דאז, רז, שצילצל להודות על תקופת הלמידה הזאת, שלא ויתרתי להם, לא נתתי להרפות ולצאת החוצה להפסקות ארוכות, לדלג על תרגילים והתעקשתי שכולנו נבין כל סוגיה עד הסוף ושהוא קיבל 100 בזכותי. אומנם ברגע הראשון הרגשתי צביטה קלה בלב, למה אני לא קיבלתי 100, אבל שניה אחרי זה הרגשתי שה-100 שלו הוא שלי, שאני קיבלתי ציון 100 לחיים שלי.
מה שאני באה להגיד שהקשיים והאתגרים בונים אותנו וזה בית ספר האמיתי...
בתמונה המחשה לתוצאת התואר, בין היתר.