יום האישה הבינלאומי

האם שברנו את המעגל?

קלרה צטקין ורוזה לוקסנבורג שתי נשים חזקות, אמיצות ובעלות דעות נחרצות אשר פעלו כל שנות חייהן למען שינוים בחברה, הבינו את נחיצות השינוי במצבן של נשים ועשו היסטוריה כאשר לראשונה הכריזו וחגגו את יום האשה הבינלאומי בשנת 1911. זו הייתה פריצת דרך אדירה באבולוציה האנושית.

אלפי ומליוני שנים תפקיד האישה היה להוליד ילדים ובין היתר גם לשמש כמטבע מסחר. האם הצלחנו לשבור את המעגל כ-100 שנה אחרי ההכרזה על יום האישה?

יום האישה הבינלאומי חל ב- 8 במרץ, עם החג הזה גדלתי והתחנכתי בברית המועצות. על פניו בברית המועצות נשים לא היו שונות מגברים. נשים עבדו באותן עבודות שהגברים עבדו, נלחמו במלחמות, זכויותיהן וחובותיהן היו שוות לאלו של גברים, חלוקת נטל הייתה שווה. בכל דרך אפשרית משטר הקומוניסטי בא להגיד שיש שויון מוחלט על פי תורתן של קלרה צטקין ורוזה לוקסנבורג.

יחד עם זאת, ביום זה היה נהוג להביא לאשה זר פרחים. אני זוכרת שאמא שלי בתור מורה בבית ספר הייתה מקבלת עשרות זרים כאלה, ב-8 במרץ בכל שנה הבית שלנו היה מוצף בפרחים. הייתה הרגשה נפלאה להתהלך בבית בין כל הזרים האלה, יחד עם זאת הייתה תחושה של דיסוננס קל, אשר לא ידעתי להסביר אותו.

איך זה מסתדר? מה זה מסמל? חוזק של אשה? שיוון? מצד אחד אישה חזקה "הכל יכולה" ומצד שני ייצור עדין שצריך לתת לו תשומת לב מיוחדת, מתנות ופרחים.

זה תמיד מתחיל מאד אופטימי, בת שנולדת במשפחה פרוגרסיבית וליברלית נאמר לה שהיא יכולה להיות כל מה שהיא רק רוצה, כל מה שהיא רק חולמת, למזלה נולדה לעידן שהיא יכולה להיות הכל.

אסטרטנאית, טייסת, מנכ"לית בנק/קונצרן ענקי, מהנדסת, רופאה, עורכת דין, כלכלנית, שוטרת, חיילת, לוחמת ואפילו עקרת בית אם תרצה (אבל עדיף שלא) רק שתחליט מה היא רוצה וזה מה שיהיה.

השנים עוברות, הילדות גדלות, מתפתחות, לומדות ומשכילות. מוציאות תארים על גבי תארים, פורחות במקומות עבודה עד ש... מגיע יום והן הופכות להיות לאמהות... ואז הטבע פוגש אותן.....

מה אני? מי אני? אני אמא או אשת קריירה? יש מישהו שזקוק לי שם, ולא לא, אבא לא מצליח למלא את אותו תפקיד כמו שרק אמא יודעת. אין לו את אותו האינסטינקט האמהי הבסיסי אשר התפתח לאורך שנות ההיסטוריה האנושית. ניתן כמובן לזנוח את כל הקולות האלה ולהתמקד אך ורק בעשיית הקריירה, בעצם לזה חינכו והכשירו אותנו. שוב דיסוננס קל. לוותר על חלק אחד כדי לקבל את השני?

החיבור התוך רחמי הזה עושה משהו, הבונדינג, הטיפול הראשוני בפעוט, הציפיות של החברה. כן, יש הרבה יותר ציפיות בחברה להיות אמא טובה מאשר להיות אבא טוב. בכלל להיות אבא טוב זו תפיסה אחרת לגמרי, תפיסה שכוללת הרבה פחות שעות בבית.

ישנן נשים שסוחטות את הקריירה שלהן עד תום עד שמגיעות לאמהות וממשיכות העשייה מרובה שלהן גם אחר כך. אבל המחיר!!!!! המחיר שלהן הרבה יותר כבד, מאשר מחיר של כל גבר מצוי. גברים, להבנתי, לא עוברים את אותם הייסורים שהאישה עוברת בשעות שלא נמצאים בבית באותן הרגעים הבונים את זהותם של הילדיהם.

אז החיים הם החיים, האם הטבע גדול מאיתנו? גדול מכל התיאוריות? גדול מכל האידיאלים? האם ניתן בכלל לשבור את המעגל?

בהחלט ניתן לשבור את המעגל עם הרבה תמיכה ומימון מבחוץ פלוס פעולות אאוטסורסינג למשימות היומיומיות.

ובכל זאת האם לילדים תהיה אותה הילדות עם אמא קרייריסטית לעומת אמא שנוכחת בבית פיזית ותודעתית? עם איזה תפיסות חיים יגדלו הילדים? איזו אמא תטיב אם הילדים? האם צריך ללכת על האמצע? איפה זה אמצע בכלל? האמצע שונה בין משפחה למשפחה ויכול להיות אפילו קיצוני בין תרבות לתרבות.

איפה זה פוגש אתכן ואותכם?

נ. ב. מכירים את הקשר היהודי של יום האישה הבינלאומי?

קלרה צטקין הייתה נשואה ליהודי וילדה לו 2 בנים, רוזה לוקסמבורג הייתה בת למשפחה יהודית משכילה ואף כתבה בעברית.

אנשים יודעי דבר בברית המועצות היו אומרים שקיים קשר נסתר בין יום האישה הבינלאומי לפורים, לא סתם חוגגים אותם באותה תקופה ואף לעתים זה יוצא באותו יום.

לקשר הזה שתי סיבות עיקריות:

בברית המועצות 8 למרץ הוא יום חופש מאז תחילת המאה 20, מה היה יותר מושלם ליהודי ברית המועצות מאשר לחגוג פורים ביום חופש מובנה כאשר כל המשפחה מתכנסת ועושה משתה ועוד תחת מטריה של החג הלאומי של המשטר הסטבייטי.

הסיבה השניה של הקשר הזה היא בעצם אסתר המלכה. אישה שיצאה גדולה מהחיים. הפמיניסטית האמיתית אשר לא מוותרת על המקום הנשי שלה ויחד עם זאת שולטת בממלכה. נקודה למחשבה.

בתמונה קלרה צטקין ורוזה לוקסנבורג בשנת 1910. התמונה הושאלה מויקיפדיה.