לרשום מה למדתי מקורונה זה כבר מגוחך.
קורונה היא חיינו, חיינו הם גלגל.
לא יכולה לשמוע יותר את המילה הזאת וכל המשתמע מכך ובכל זאת מצאתי שפייסבוק הוא המקום הטוב לתעד רגעים בחיים וגם לשתף עם חברים.
מנסה לצמצם כמות הפוסטים לפעם בשבועיים. פחות הצלחתי בינתיים. אז ככה.
שבוע #4 #5
פעלו אצלי השבוע שתי גישות מנוגדות:
- הגישה הסובייטית שאומרת צריך לעבוד, אסור להרפות, זמן שעובר לא חוזר, אחר כך אצטער על העצירה הזאת.
- הגישה הישראלית שאומרת תרפי, תשחררי, יהיה בסדר.
בסוף זרמתי עם החלק הישראלי שבי, בכל זאת עשרים וארבע שנים בישראל מול 1שש עשרה בברית המועצות, הישראליות לוקחת ובגדול.
הרפתי, שיחררתי, נכנעתי, אבל רק לזמן מוגבל, אני מקווה.
ברגע ששחררתי נפתחו המון אופציות. לא מבינה איך אנשים אומרים שמשעמם להם. עד כדי כך הרבה אופציות שלא הצלחתי לקבוע סדרי עדיפויות ואני אלופה בתיעדוף, אבל לא אלופה מספיק כנראה אם זה נוגע בתיעדוף של שחרור ובילוי.
התייעצתי איתכם, כאן בפייסבוק, חוכמת ההמונים, חוכמת החברים. הפור הוטל. האנטומיה של גריי.
לשחרר זאת תחושה מדהימה, אין מחויבות לעבודה, אין מחוייבות ללימודים, אין מחוייבות לסנדביצ'ים של בוקר, אין מחוייבות לארח ולהתארח, נשארו כמה מחויבויות אבל זה בקטנה. בקיצור תחושת ריחוף מוחלטת. פעם אחרונה זה היה בילדות, בחופשות קיץ/חורף/סתיו/אביב. שככה יהיה לי טוב, מי חשב שזה אפשרי בכלל בגילי.
- בנים המתבגרים שלי לא שמו לב עד עכשיו שהיה סגר ויש להניח לא ישימו לב עוד שנה כל עוד יש אספקה שוטפת של אוכל, חשמל ו- Wi Fi, בעיקר Wi Fi, מזל שיש שבתות וחגים. אבל מי מאשים אותם, כולנו חוטאים בזה.
- תמונות מתקופות שונות, אספתי את הרוב במקום אחד, כמעט 45000 עבר לזיכרון חיצוני וזה רק עבור 11 שנים מהחיים שלי, אני מרוצה וארשום כהשג קורונה.
- בינג', מי ציפה ומי חשב? אני? בינג'? ברוכה הבאה לעולם האמיתי, עולם של מבוגרים שרואים סדרות.
- הגישה של כמה שפחות מסכים בבית, לא הוכיחה את עצמה בתקופת קורונה, נאלצנו להתרחב.
- לצאת להליכה זה קיומי, תשאלו אותי בהזדמנות כמה עמודי תאורה יש בגן אלקס שליד הבית שלי, התלבטתי האם העניין יותר דומה לבית הסוהר או לשמיניות של טיפול בקשב וריכוז לפי שיטת רביב.
- יותר מידי פייסבוק עם פחות מידי תוכן מתחדש.
- התברר שספר אהבה בימי כולרה הוא הרבה פחות על כולרה והרבה יותר על אהבה.
- התברר שהסדרה האנטומיה של גריי היא בכלל על בחורה, הרבה פחות ממה שחשבתי על ניתוחים והרבה יותר על יחסי אנוש ורומנטיקה.
מאחלת לכולם הרבה אהבה רומנטיקה ויחסי אנוש עם אנשים אמיתיים בחיים או על המסך שבעצם לא פחות טוב.
בתמונה, אני מוטרדת שהלכתי לאיבוד בארץ קורונה ויהושע צילם אותי, לא אתנגד שוב ללכת לאיבוד, העיקר לטייל בקרבת האנשים.